<h1>סמ"ג לאוין סימן רע"ט</h1>
<h2>דף יז.</h2>
שנינו בפ"ג (דכלאים מ"א) ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים זורעים בתוכה חמשה זרעונים ארבע בארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע, כתב רבינו משה (כלאים פ"ד הל' ט') מרחיק בין כל מין ומין כמו טפח ומחצה כדי שלא ינקו זה מזה אבל יתר על ה' מינין לא יזרע אף על פי שמרחיק ביניהן לפי שמינין הרבה בערוגה כזו הרי הן כנטועין בערבוביא, גם רבינו שמשון פירש בפירושו לזרעים (שם וע"ש) שאין צריך להרחיק כי אם טפח ומחצה בין מין ומין כדי שלא ינקו זה מזה ואף על גב דתנן בפרק לא יחפור (ב"ב י"ז א') מרחיקין הזרעים מן הכותל ג' טפחים דווקא זרעים אבל ירקות שאנו מדברין (בו) [בהן] כאשר יתבאר די להם בטפח ומחצה ומותר, במה דברים אמורים בערוגה שהיא בחורבה ואין שם ערוגה חוצה לה כדמפרש בפרק ר' עקיבא במסכת שבת (פ"ה א') אבל ערוגה בין הערוגות אסור שאם יזרע לכל רוח מערוגה זו ולכל רוח מערוגה שסביבותיה יראה הכל [כ]מעורב ואם הטה עלין שבערוגה זו לכאן ועלין שבערוגה זו לכאן עד שיראו מובדלין מותר, וכן אמר רב אשי שם (פ"ה ב') אם עשה תלם בין ערוגה לערוגה מותר (ע"פ הל' י' שם ע"ש), ואסור לזרוע חוץ לערוגה בלא תלם ובלא נטייה ואפילו כנגד הקרנות של ערוגה שאין בה[ם] זרע גזירה שמא יזרע ד' מינין בד' זויות הערוגה ויזרע מינין אחרים חוצה לה כנגד הזויות ונמצא הכל מעורב (שם הל' י"א). אמנם רש"י פירש שם (שבת פ"ד ב' במשנה) שצריך שלשה טפחים בין מין ומין טפח ומחצה לכל אחד ואחד שלא תתערב יניקת מין זה ביניקת מין אחר, וגם רבינו יצחק קבל מרבינו יעקב כן, והא לך לשונו כדברי רב [קיימא לן] שהם עיקר באיסורין לגבי שמואל שחולק עליו, (מכאן תו"ד התו' מד"ה אמר עד סוף הסוגיא) אמר רב ערוגה בחורבה שנינו ועלה על דעתו עתה שאינו ממלא כל הרוח אלא באמצע רוח מזרחית זורע טפח ושלשה חומשין ממין אחד ומניח שני טפחים וחומש חרב לצד צפון וכן שני טפחים וחומש חרב לצד דרום וכן לכל רוח ורוח מין אחד ואין זרעוני המין שברוח מזרחי יונקים מזרעוני המין שברוח צפוני שמאחר שמניח שני טפחים וחומש חרב לצד הקרן רואין אותו כטבלא מרובעת של שני טפחים וחומש על שני טפחים וחומש בדוק באלכסון ותמצא ג' טפחים ושני חומשים של חומש טפח לפי חשבון כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשין באלכסונא וזו היא שיעור הרחקה של זרעוני רוח זה לזרעוני רוח אחר, ומקשה הספר והאיכא מקום קרנות שיכול לעשות ערוגות לשם אף על פי שלא הרחיק אלא שיעור הגבולים ויש שם הרחקה גדולה שהרי בקרנו[ת] של ערוגה הוא חרב ולשם יעשה ערוגה שעכשיו יש בין זרע ערוגה לערוגה שני הגבולים של שתי הערוגות שהם שני טפחים וטפחיים וחומש על שני טפחיים וחומש חרב, ומתרץ דמה שאמר רב ערוגה בחורבה שנינו זהו בממלא הערוגה משתי רוחותיה מזרחי ומערבי וברוח צפון ודרום גרעין לכל רוח ורוח ויש עתה הרחקה ג' באותה ערוגה ואם באתה לסבבה בערוגות לא יהיו ג' טפחים בין זרעוני ערוגה אמצעית לזרעוני ערוגה של קרנות ומסיק דאפילו אינו ממלא הערוגה משתי רוחותיה צריך שתהא בחורבה גזירה שמא ימלא ומקשה הספר והלא אפילו ימלא הקרנות אין כאן עירבוב שמאחר שקרנות ערוגה אמצעית באות כנגד ריבוע אותה שסביבותיה יש שם היכירא גדולה שהן כעין ראש תור באלכסון כראש השור וניכר שאין הערוגות כאחת ומתיר שם במסכת כלאים (פ"ג מ"ב) בעניין זה בלא הרחקה שלש טפחים ומתרץ אין היתר ראש תור בדבר קטן כמו מערוגה לערוגה אלא דווקא בשדה גדולה נוהג זה ההיתר עכ"ל ומפרש שם במסכת כלאים (פ"ג מ"ג) כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכל מין ירקות נזרעים בערוגה, פירוש שאסור לזרוע בערוגה מיני זרעים בעניין זה מפני שהן נראין כלאים אבל מיני ירקות הואיל ואין דרך בני אדם לזרוע מהן אלא מעט מעט מותר חמשה בערוגה ששה כאשר בארנו (ע"פ רמב"ם שם הל' י"ג).
<h2>דף כו.</h2>
ובשבת פרק ר' עקיבה בשמעתין דערוגה (פ"ד ב') גבי חמשה בשיתא לא ינקי אבל פחות משיתא ינקי פירש רבינו שלמה שם (ד"ה ואחת) ואף על גב דלעניין כלאים היכרא בעלמא בעינן דלא חיישינן ליניקה אפילו בכלאי הכרם כדתנן (ב"ב כ"ו א') היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן אף על פי שיונקין מתחת הקרקע וכל שכן גבי כלאי זרעים דלא חיישינן ליניקה כדתנן גבי ראש תור לקמן בשמעתין מיהו הפרשת זרעוני גינה דלא להוו ערבוב ליכא היכירא בפחות משיעור יניקה.
